בואו נשים רגע את הקלפים על השולחן: כולם רָבִים.

אין זוג בעולם, מאוהב ככל שיהיה, שלא מוצא את עצמו לפעמים בוויכוח סוער.

אבל האמת היא שזה לא כמה אתם רָבִים שקובע אם תישארו יחד – אלא איך אתם רָבִים.

ד"ר ג'ון גוטמן, החוקר המפורסם שחקר עשרות אלפי זוגות ב"מעבדת האהבה" שלו, זיהה ארבעה דפוסי תקשורת הרסניים שהוא מכנה "ארבעת פרשי האפוקליפסה".

למה שם כזה דרמטי? כי לפי המחקרים שלו, כש"הפרשים" האלה משתלטים על השיח, הם יכולים לנבא את סוף מערכת היחסים בדיוק מבהיל של מעל 90%.

הנה 4 התנהגויות שאתם חייבים לזהות לפני שהן מפרקות לכם את הבית:

ביקורת (Criticism)

הפרש הראשון הוא בדרך כלל זה שפורץ את הסכר. חשוב להבין: יש הבדל ענק בין להביע תלונה לבין להטיח ביקורת. אני מאמינה שאין באמת דבר כזה "ביקורת בונה" בתוך קשר – ביקורת היא תמיד מתקפה אישית על האופי של בן או בת הזוג. אתם לא מדברים על המעשה, אתם תוקפים את מי שהם בבסיס שלהם.

• איך מבדילים?
  • תלונה מתמקדת במשהו ספציפי: "נבהלתי כשאיחרת ולא התקשרת, סיכמנו שנעדכן אחד את השנייה". כאן אתם מדברים על עובדה ועל הרגש שלכם.
  • ביקורת היא מתקפה על האישיות: "אתה אף פעם לא חושב על אף אחד חוץ מעצמך! אתה כזה אנוכי ושכחן, אני לא מאמינה שזה שוב קורה".
• הסכנה: כשביקורת הופכת לדרך שבה אתם מדברים, הצד השני מרגיש מותקף ודחוי. זה השלב שבו מתחיל כדור שלג שמוביל ישר לפרש הבא והקטלני בהרבה.

בוז (Contempt)

בוז הוא הפרש האכזרי והרעיל מכולם. כאן אתם כבר לא רק מבקרים, אלא מתנשאים. אתם מדברים מתוך עמדה של "עליונות מוסרית" וגורמים לצד השני להרגיש קטן וחסר ערך. בוז מתבטא בסרקזם מרושע, לעג, כינויי גנאי, ואפילו בשפת גוף כמו גלגול עיניים או נחירות בוז.

• איך זה נשמע? "אתה עייף? אוי, רחמים…. אני הייתי עם הילדים כל היום, תקתקתי את הבית בזמן שאתה נמרח על הספה כמו ילד קטן עם המשחקים האידיוטיים שלך. אתה פשוט פתטי".
• הנתון המדהים: גוטמן גילה שזוגות שחיים בבוז נוטים לחלות יותר במחלות זיהומיות (כמו שפעת). הבוז פשוט מחליש פיזית את המערכת החיסונית שלכם! זהו המנבא החזק ביותר לגירושין. אי אפשר לבנות אהבה במקום שבו אין כבוד בסיסי.

התגוננות (Defensiveness)

התגוננות היא בדרך כלל התגובה האוטומטית לביקורת.

כשאנחנו מרגישים שמאשימים אותנו (גם אם זה בצדק), אנחנו מיד שולפים תירוצים ומשחקים את "הקורבן התמים".

• איך זה נראה? נניח ששואלים אתכם: "התקשרת להודיע שלא נגיע הערב כפי שהבטחת?".
• התגובה המתגוננת: "הייתי בטירוף היום! את יודעת כמה הלו"ז שלי עמוס, למה את לא עשית את זה פשוט?".
• למה זה לא עובד? כי במקום לפתור את הבעיה, אתם הופכים את האשמה חזרה על הצד השני. זה משדר לבן הזוג שהדאגות שלו לא מעניינות אתכם ושאתם לא מוכנים לקחת אחריות על הטעויות שלכם.

התנתקות (Stonewalling)

הפרש האחרון מגיע כשהשליליות בבית הופכת למחניקה מדי. זה קורה כשאחד מבני הזוג פשוט "יוצא מהמשחק" באמצע ויכוח. הוא מפסיק להגיב, נסגר, מסיט מבט או מעמיד פנים שהוא עסוק במשהו אחר. הוא מקים סביבו חומה.

• זה לא שקט, זה "פיצוץ פנימי": התנתקות היא בדרך כלל תוצאה של "הצפה פיזיולוגית". הגוף שלכם במצב של סטרס קיצוני, הדופק בשמיים, ואתם פשוט לא מסוגלים לעבד יותר מידע או לנהל דיון רציונלי.
• המלכוד: כשאתם "נאטמים", הצד השני מרגיש נטוש ומבוטל, מה שרק גורם לו לצעוק חזק יותר – וחוזר חלילה.

אז מה עכשיו?

אם זיהיתם את הפרשים האלה בשיחות שלכם, אל תיכנסו ללחץ. עצם הזיהוי הוא הצעד הראשון והכרחי כדי להוציא אותם מהבית. הבעיה היא לא שהם הופיעו פעם או פעמיים, אלא כשהם הופכים להרגל.

במאמר הבא, אני הולכת להראות לכם בדיוק איך נלחמים בפרשים האלה. גוטמן פיתח לכל אחד מהם "נוגדן" – פעולות פשוטות שכל זוג יכול לעשות כדי להחליף את ההרס בתקשורת בריאה, מחברת ומחזקת.

חכו לחלק ב' – בו נלמד איך מרפאים ושומרים על הזוגיות.