

במאמרים הקודמים דיברתי על ארבעת הפרשים של John Gottman — אותם דפוסי תקשורת שפוגעים בזוגיות: ביקורת, התגוננות, בוז והתנתקות וה"נוגדנים" לאותם גורמים.
למה זוגות שאוהבים אחד את השני מוצאים את עצמם שוב ושוב באותה מריבה? התשובה טמונה במשהו עמוק יותר - מה שמכונה בטיפול זוגי “מעגל התקיעות”.
כלומר מתייחסים למריבות לא כאל מאבק בין בני הזוג, אלא כאל דינמיקה שחוזרת על עצמה. הרבה פעמים זה לא עניין של מי צודק ומי טועה, אלא של דפוס שנוצר ביניכם. כל אחד מגיב מתוך המקום הרגשי שלו, והתגובה הזו מפעילה את התגובה של השני.
זה אחד הדפוסים הנפוצים ביותר. לפעמים זה מתחיל ממשהו קטן. צד אחד מרגיש שלא רואים אותו, שלא מקשיבים לו או שלא מתייחסים לצרכים שלו. הוא מבטא את זה דרך ביקורת.
כאן הדפוס ברור: ביקורת ← התגוננות ← הסלמה. מבחוץ זו נראית כמו מריבה על עובדות, אבל מתחת לפני השטח קורה משהו אחר לגמרי: היא בעצם רוצה יותר שותפות, והוא שומע "אתה לא מספיק טוב".
זה אולי המעגל הנפוץ ביותר בזוגיות. אחד מבני הזוג מחפש קרבה, רוצה לדבר ולפתור. השני מרגיש מוצף מהעימות ומתרחק — שותק, משנה נושא או יוצא מהשיחה.
ככל שהיא מנסה לדבר — הוא נסגר יותר. וככל שהוא נסגר — היא מרגישה יותר לבד ומגבירה את הניסיון.
במעגל הזה שני בני הזוג כבר נמצאים במצב של לחימה. המריבה הופכת למאבק על צדק. טעויות עבר עולות והשיחה הופכת להסלמה.
כל אחד מנסה להוכיח שהשני הוא הבעיה. מתחת לכל זה נמצא בדרך כלל כאב שלא קיבל מקום – וכשכאב לא נאמר, הוא יוצא ככעס.
אין מריבות גדולות, אבל גם אין הרבה קרבה. התקשורת הופכת ללוגיסטיקה.
הקשר פשוט עוקף את המפגש. נוצר ריחוק שקט שבו כל אחד חי בעולמו שלו.
הבשורה החשובה היא שהבעיה היא לא האדם — אלא המעגל.
ברגע שמזהים את הדפוס, אפשר להתחיל לעצור אותו בצעדים קטנים:
כשמסתכלים על זוגיות דרך הדפוסים האלה, מתגלה משהו חשוב: בדרך כלל הבעיה היא לא האדם שמולנו — אלא הדפוס שנוצר ביניכם.
בכל ארבע הדוגמאות האלה הנושא הוא בדיוק אותו נושא, אך הדפוס הוא שקובע את התוצאה.
כשלא מזהים את הדפוס, קל להאמין שאנחנו לא מתאימים או שמשהו בקשר התקלקל מהיסוד.
ברגע שמתחילים לזהות את הדפוס שחוזר ביניכם — נפתח פתח לשיחה אחרת לגמרי ולאפשרות לשנות אותו.

© כל הזכויות שמורות לשולמית פריזנדר – הבית למציאת ויצירת זוגיות שאוהבים