👇 

2. שליליות סמויה 🌧

"יו, אני מותשת, תקופה לחוצה, הכל עמוס…" – משפטים כאלה גורמים למי שמולך להרגיש כבדות  וברגע שהוא יתרחק ממך, תחושת הקלילות תחזור אליו. גם אם זה נאמר בטון חמוד, זה משאיר תחושה של עומס רגשי.

אני לא אומרת שצריך לשדר חיוביות כל הזמן, כי זה לא אותנטי ולא אמין. אבל אפשר גם בדברים הלא טובים למצוא נקודת אור, נקודת ראיה חיובית ואותה צריך להביא לשולחן.

אני רוצה שתבדקי עם עצמך – האם אנרגיה שלילית היא ברירת המחדל שלך או אנרגיה חיובית?

אנרגיה חיובית תגרום לצד השני לצאת מהדייט בהרגשה טובה יותר ממה שהוא הגיע אליו – וזה מה את רוצה, כדי לקרב אותו אליך (אם הוא זה המתאים לך). גם אם האנרגיה הזו היא ללא מיליים, היא משדרת בעוצמה.

אז….
😅 קלילות, הומור, רגע של חיוך – יכולים לשנות את כל התחושה בדייט ולגרום להתקרבות במקום להיעלמות.

3. שתייה מרובה 🍷

"יאללה, עוד כוס אחת!"

אולי את אוהבת לשתות, אולי את מנסה להתאים את עצמך לקצב של הצד השני (מה שאת ממש לא חייבת לעשות), או זה כדי להרגיע את החרדה והחששות שלך, אולי את חושבת שזה יגרום לך להיות פתוחה יותר.

אבל, ההבדל בין כוס אחת ל- 4 כוסות, יכול
בלי לשים לב, להפוך לגרסה פחות אטרקטיבית שלך, להגיד משהו שלא תכננת, או לאבד טיפה את השליטה – מה שיכול לגרום לתחושת דחיה של הצד השני

🍸 קצת – סבבה. יותר מדי – עלול לשדר משהו אחר ממה שרצית.

4. אינטנסיביות מוקדמת 💥

יש כמה סוגים של אינטנסיביות, והנה הן:

צורך מוגזם – הודעות תכופות מדי כמו "אתה מתגעגע? למה לא ענית?" – זו דרישת תשומת לב והשקעה ממישהו שאנחנו בקושי מכירות, מתוך סיפור שיש לנו בראש, מתוך איזו פנטזיה של מה יכול להיות – כשעדיין בעצם לא קורה כלום. הצורך המוגזם הזה מצביע על קריאה לא נכונה של המצב, חוסר מודעות מסויימת ושוב, היא מרחיקה במקום לקרב.

סוג נוסף זה

תחושת היכרות וקרבה – אנחנו עדיין לא מכירות אותו, אבל אנחנו ממקמות אותו ברמת קירבה, אינטימיות ונינוחות מוגזמות. רמת קירבה שהוא עדיין לא הרוויח. לפעמים אנחנו קוראים לסוג כזה של אינטנסיביות "מפציצי אהבה" – שכבר אחרי דייט אחד קוראים אנחנו מכנים אותו לדוגמא "מותק" .

יש סוג של אינטנסיביות שאנחנו משקיעות בתמיכה רגשית לצד השני, גם כשהוא לא ביקש. לדוגמא את שואלת אותו "מה נשמע?" והוא מספר לך שהיה לו יום קשה בעבודה והבוס שלו עצבן אותו. אינטסיביות יתר יכולה להתבטא במשפט כמו "טוב, כי הוא לא יודע כמה אתה שווה, נכון?" לעומת משפט מקרב יותר כמו "נשמע באמת שהיה לך קשה, רוצה שאאסוף אותך לאכול גלידה? (או  משהו דומה…). בלי חפירות, בלי הסוג הבא של אינטנסיביות שאציג מייד….

הסוג האחרון הוא אינטנסיביות של עזרה עצמית. שכוללת בדרך כלל שילוב של "קריאת" המצב, שימוש באינטואיציה שלך ומתן עצות שאף אחד לא ביקש.

לדוגמא: הוא נפתח וסיפר לך על איזה קושי שיש לו. ואת ישר מתחילה לנתח אותו כמו: "וואו, זה נשמע ממש קשה. ניסיתי ללכת לטיפול? כי זה נשמע לי כמו איזו טראומת ילדות, שאתה חייב לטפל בה. קח אותי לדוגמא, אני סבלתי מאמונה מגבילה X ואחרי טיפול היום אני יודעת שהיא חסמה אותי מכל כך הרבה דברים טובים שיכלו לקרות לי, אני ממש ממליצה".

מפחיד לא?  

תראי, האינטנסיביות, נובעת בעיקר מהסיפור שיש לנו בראש שלא תואם את המציאות – לגבי מי האדם כשבפועל אנחנו מכירות אולי פרומיל ממי שהוא, לגבי חשיבות הקשר עבורו כשאת והוא עדיין לא יודעים אם הקשר הזה חשוב לכם, כמה הוא מושלם, שוב כשאת לא מכירה אותו עדיין.

התשובה – להיות נוכחת. להיות בהווה ולא לחשוב על מה יכול להיות. כי כשאנחנו נוכחות בהווה, המילים, המעשים וההתנהגות שלנו הם בעצם בבואה של מה שקורה בפועל – כאן ועכשיו ולא של הסיפור בראש שלנו.

👁 הוא עוד לא שם – תני לקצב להיבנות מעצמו, בלי לדחוף את הסיפור קדימה בכוח.

5. חוסר הקשבה 🙉

זה נשמע מובן מאליו – צריך להקשיב, אבל בפועל כל כך הרבה אנשים חוטאים בחוסר הקשבה אמיתית.

להקשיב זו מיומנות נרכשת. כשמישהו מדבר איתנו, אנחנו ישר חושבות ומנסחות בראש שלנו את התשובה, את העצה, את הרעיון שאנחנו רוצות להגיב (גם אני לפעמים נופלת פה…).

אנחנו רוצות להרשים, אנחנו רוצות להגיד את הדבר הנכון – וככה את בעצם שמה את "צופה" על השיחה ולא נוכחת בתוך השיחה.

ואת יודעת מה מדהים? הצד השני שם לב, שאת לא מקשיבה (בלי לשים את האצבע מה לא מסתדר לו, אבל הוא מרגיש…. )

יכול להיות שחוסר ההקשבה נובע מחוסר אמפתיה, מחוסר רגישות – אבל אני בוחרת לא לדבר על זה במאמר, כי אני יוצאת מנקודת הנחה שאת עם כוונות טובות, וצריכה כוונון לגרום לקרבה במקום להיעלמות.

אבל טיפ קטן – אם את רואה שהצד השני לא מקשיב לך בכלל, מכניס כל הזמן את עצמו בהתייחסות – זו נורה  אדומה, שאולי מדובר בנרקסיסט או באדם שלוקה בחוסר הקשבה בסיסי כזה שלבטח לא תרצי לבנות איתו מערכת יחסים.

בכל מקרה, חוסר הקשבה הופך למחסום האולטימטיבי לחיבור. זה מה שגורם למישהו להתרחק מאיתנו אחרי הדייט ולהרגיש שהם אף פעם לא באמת התחברו איתנו. הם לא באמת מרגישים שנראו על ידינו. הם לא מרגישים שהם מובנים על ידנו.

אז כמו שאמרתי אמנות ההקשבה זו מיומנות שצריך ללמוד. אבל אחד הטיפים המרכזיים שאני רוצה לתת לך כאן הוא לא להניח הנחות, לא להגיע למסקנות – אלא לשאול שאלות עומק, מתוך סקרנות אמיתית להכיר רבדים עמוקים יותר – זה מה שגורם לאדם ממולך להרגיש שראו אותו (ומי לא רוצה להרגיש ככה?).

🤲 נוכחות אמיתית, סקרנות אמיתית – זה אחד הדברים הכי מושכים שיש.

💬 אז מה את חושבת?

אחרי שקראת על חמשת הדברים האלה, האם זיהית את עצמך באחת מהסיטואציות?
היית מוסיפה עוד משהו לרשימה הזאת?

אשמח שתשלחי לי תגובה.

ותזכרי, המסר שלי כאן הוא לא אשמה – אלא מודעות.
וברגע שאת מזהה את הדפוסים – קל הרבה יותר לשנות.

ואם את צריכה עזרה בזיהוי הדפוסים שלך – כל חודש אני מעניקה 5 שיחות ייעוץ מלאות בנות שעה ללא עלות.