המאמר הזה הולך להיות שונה מכל המיילים הקודמים, כי הוא בעצם תרגום של פרק מהפודקאסט הכי מצליח של מל רובינס (אם את אוהבת פודקאסטים ומסוגלת לשמוע באנגלית – מומלץ בחום).

ולמה החלטתי לתרגם ולשלוח לך את הפרק?

כי אני עוזרת לנשים לבנות חזון אישי וזוגי בקליניקה. הן באות אלי, כי הן לא יודעות לבנות את החזון הזה בעצמן.

אז יש כאלה שמציעים לך לשים פתקים בצנצנת עם כל המשאלות שלך ולהביע כוונה

ויש כאלה שמציעים לך לעשות לוח חזון, כשאת מדביקה כל מיני תמונות שישקפו את החיים שאת רוצה עבור עצמך…

אבל איך תתכנני את השנה הבאה אם לא תעשי "בדק בית" לגבי מה היה ב-12 החודשים האחרונים בחייך?

כולם עושים את אותה טעות – בין אם אנחנו מקבלות החלטות לשנה החדשה, או קובעות יעדים, או מתכננות תכנית עסקית, אנחנו כל כך אובססיביות לגבי הסתכלות קדימה וקביעת והשגת יעדים שאנחנו מדלגות על אחד החלקים החזקים, החשובים והקריטיים ביותר בתכנון – זה להבין, איפה אנחנו נמצאות עכשיו!!!

7 השאלות שידריכו אותך איך להפוך את השנה הבאה לשנה הטובה בחייך

כשאת מסתכלת קדימה ואומרת לעצמך "אה, אני רוצה לעשות את זה, ואת זה, ואת ההוא", את מפספסת את כל החוכמה מ- 12 החודשים האחרונים.

כשמל רובינס מדברת על 7 השאלות, בעצם היא מוכיחה לנו, ש- 95% מהדברים שקרו ב- 12 החודשים האחרונים, אנחנו בכלל לא זוכרות (גם אני לא).

התהליך הזה  של 7 השאלות – הולך לעזור לך לסקור את מה שקרה ואת כל החוויות – העליות, המורדות, השיעורים, הניצחונות, ההפסדים – ואנחנו הולכים לחבר את הכל יחד, ואת תגידי לעצמך "וואוו…..".

ומהמקום הזה את תוכלי ליצור סט הוראות לאיך להפוך את השנה הבאה לאחת השנים הטובות בחייך.

אז רגע לפני שאת בונה חזון לשנה הבאה, שימי ברקס, ותעצרי כדי לחפור במה שהחיים שלך עצמך יכולים ללמד אותך, להתקדם קדימה בהתבסס על הסתכלות אחורה.

לדוגמא:

את נוסעת לחברים, וזו פעם ראשונה שאת נוסעת לבית שלהם. את מתברברת בדרך, ומתקשרת אליהם לקבל הנחיות הגעה.
מה השאלה הראשונה שהם ישאלו אותך? נכון, "איפה את?"

הסיבה שמישהו שואל אותך איפה את, היא מתמטית, בלתי אפשרי לתת הוראות אלא אם כן אנחנו יודעים שני דברים: איפה אני ולאן אני רוצה להגיע.

אני יודעת, שהשנה האחרונה, החדשות, האירועים גורמים לנו לחוש אי וודאות ולהרגיש מוצפות, אבל כשאת מתמקדת בעצמך, בפעולות שלך, בחיים שלך, במה שנמצא בשליטתך – החיים שלך ישתפרו.

תרגישי יותר בשליטה, ותתחילי להרגיש שאת באמת מזיזה את החיים שלך, את הקריירה, את מערכות היחסים בכיוון הנכון.

אז קחי דף ועט, או תפתחי קובץ וורד במחשב (לא בנייד, כי תצטרכי אותו….)

ואם את עוקבת אחרי, את יודעת שמה שנשאר כמחשבה במוח, לא הופך למציאות. אבל כשאת כותבת, זה מוחשי ויוצא לעולם האמיתי.

שאלה 1  – תארי את הרגעים הבולטים מהשנה האחרונה

קחי את הטלפון שלך, כנסי לגלריית התמונות ותעברי לספטמבר 24 ותתחילי לגלול.

התמונות יעזרו לך להיזכר ברגעים בולטים בשנה הזו.

את בטח צוחקת עכשיו, כי בטוח לא זכרת 90% מהדברים שאת פתאום רואה בגלריה.

ארוחת ערב עם המשפחה, מסעדה עם חברה, יוגה, ריטריט, מוזיאון, הצגה, נכדים, יום הולדת, נסיעת עבודה, הרצאה או סדנה שהעברת, גיבוש מהעבודה…… כל דבר .

אם את רואה הרבה תמונות משפחה – המסקנה שלך היא שזמן משפחה חשוב לך.

אם חווית חוויות חדשות כמו נסיעות, תחביבים חדשים שפיתחת וכדומה – זה מראה לך כמה התרגשת מדברים חדשים שעשית.

התמונות מחיות מחדש את החוויות שעברת בשנה החולפת, את העליות והמורדות, את האנשים שפגשת, המקומות שהלכת אליהם, ואולי לא הלכת לשום מקום, זה לכשעצמו מידע חשוב מאוד – כי אולי עשית אותו הדבר כל הזמן וזה חלק מהסיבה שאת מרגישה תקועה או לא מסופקת או לא מאושרת.

אולי תראי שכל השנה יש לך איזה 100 תמונות בסך הכל – מה שאומר שאולי לא היית באמת נוכחת.

יכול להיות שיש לך עסק, שאת עובדת מהבית, מול המחשב, ובקושי פוגשת אנשים בעולם האמיתי, אולי תרגישי שאת חיה רק עבודה בלי הנאה, בלי חברים, בלי בן זוג  – ויכול להיות שזה משהו שתרצי לשנות בשנה הבאה.

אז רגעי השיא שלך השנה הם כאלה שגורמים לך לחייך כשאת רואה תמונות שלהם, שגורמים לך להסתכל אחורה בסיפוק, שמחממים לך את הלב.

שאלה 2  – מה היו החלקים הקשים ביותר השנה

אחרי שעברת על התמונות, יהיה לך קל יותר להיזכר ברגעים הקשים יותר שחווית השנה.

למשל אצלי, אני עליתי במשקל בתקופת המלחמה ורואים את זה בתמונות, ופשוט הרגשתי חסרת שליטה על הקטע הזה. וחלק קשה נוסף השנה, הוא שהייתי יותר בבית ופגשתי פחות חברים ממה שאני נוהגת בדרך כלל, לחגוג בכלל לא היה לי חשק…..

יכול להיות שיהיו מצבים קשים שהובילו אותך לרגעי שיא (אני נזכרת בתקופה שכתבתי את הספר שלי "מתחת לעטיפה הוורודה" ישבתי 12-14 שעות מול המחשב, במשך שנה!!! לא עשיתי כלום, לא פגשתי אף אחד, הייתי שקועה כולי בספר – אבל בסופה של אותה שנה, הגעתי לנקודת שיא מאושרת בחיי, כשהספר יצא לאור).

וזה בסדר וסוג של להבין שרק בגלל שמשהו מצליח לא אומר שהוא לא היה נקודת שפל, רק בגלל שמשהו היה מדהים בסופו לא אומר שזה לא היה פרוייקט שבמהלכו הרגשת בנקודה נמוכה של החיים.

אם יהיו לך רגעים כאלה – תכניסי אותם לשתי הרשימות. ברשימה של רגעי השיא, וברשימה של זמנים קשים.

שאלה 3 – מה למדת על עצמך השנה, באמת

אני רוצה שתסתכלי באמת על נקודות השיא, ונקודות השפל, דברים שהשגת או לא השגת, תסתכלי על מה עשה אותך מאושרת מאוד והביא הרבה שמחה לחיים שלך, שתחשבי על דברים שהיו מאתגרים או שברו לך את הלב או שגרמו לך לפחד, כי בלי קשר אם זה הרגיש טוב או רע אני מבטיחה לך שזה לימד אותך משהו על עצמך.

לדוגמא, אני עצמי, כשמישהו (גם בני משפחה) היו מספרים לי משהו, ישר הייתי קופצת ומנסה להושיע אותם, לנהל את המשבר הרגשי של אחרים, כאילו אני רוצה לתקן להם את המצב.

זה מה שלמדתי על עצמי השנה, והחלטתי שבשנה הבאה  אנהג אחרת, אקח צעד אחורה, אהיה שם כדי להקשיב, לתת כתף, אבל אתן להם לחוות את הכאב/הפחד/שברון הלב כדי שהם יגדלו ויצמחו ממנו, כי אני סומכת עליהם, ואם הם יבקשו  עזרה, ברור שאני אהיה שם עבורם.

חשוב באמת להיות מסוגלת להודות בפני עצמך, אולי את לא ההורה הכי טוב לבני הנוער המתבגרים אצלך בבית, אולי את לא טובה בעבודה אדמיניסטרטיבית למרות שאת מעמידה פנים שאת כן, אולי למדת שאת צריכה יותר מבן הזוג שלך, אולי למדת שאת קצת אגואיסטית, אולי למדת שאת ביקורתית, אולי למדת שאת כישרונית בטירוף….. כשאת מקבלת את המגבלות שלך, החוזקות או החולשות שלך – עכשיו את יכולה לשנות כיוון, במקום להכות את עצמך ולדשדש במקום.

התובנות האלה עוצמתיות, כי בכל מקום בחיים שלך שאת מרגישה חיכוך, או חוסר סיפוק, או מתח, או שאת במקום הלא נכון (אם זה כהורה, כבת זוג, בעבודה…..) – אולי אלו מקומות שלא תרצי להיות בהם בשנה הבאה.

וזה משחרר. את יודעת כמה אומץ נדרש כדי להגיד "הייתי די אנוכית עם המשפחה שלי", או "אני מרגישה שהצרכים שלי לא נענים", או "אני בעבודה הלא נכונה".

במקרה הזה בעצם את מבינה שאת בכסא הנוסע ולא בכסא של הנהג. וההבנה הזו, תאפשר לך לשאול את עצמך: אילו שינויים אני צריכה לעשות, מה סדרי העדיפויות שלי.

ההסתכלות אחורה עוזרת לך ליצור הנחיות ספציפיות שיעזרו לך להתקדם, זו הסיבה שבדק הבית הזה אחורה עוזר לך לבנות חזון ממוקד ומצליח לשנה החדשה.

וכשהכל רשום במחברת או במחשב, את מגלה כמה רב מימדית את, הרבה יותר חכמה ממה שאת מבינה, כי בעבר נפלת למלכודת הזאת של לעבור את היום יום, להישאר על פני השטח וכשאת בולמת ומסתכלת לאחור, שוקלת איך את מרגישה, ואיך דברים השפיעו עליך תהיי המומה כמה את יודעת על עצמך, שאת יודעת מה את רוצה ומה לא, מה משמח אותך, מה תוקע אותך.

שאלה 4 – מה את הולכת להפסיק לעשות השנה

בשלוש השאלות הבאות ניקח כלי עולם העסקים ומעולם האימון והן מבוססות על הכלי "הפסק – התחל", כלי שמוריד את כל רעשי הרקע ועוזר לך להתמקד ב:

מה את הולכת להפסיק לעשות

מה את צריכה להתחיל לעשות

ומה את הולכת להמשיך לעשות

אז שאלה מספר ארבע מה את הולכת להפסיק לעשות בשנה הבאה

כשאני שואלת את עצמי את השאלה הזאת מה אני הולכת להפסיק לעשות, אוי אלוהים זה קשה. אני רוצה להפסיק לקחת פרוייקטים, או  להישאר במצבים שאני מרגישה חיכוך או תסכול, אני רוצה להתמקד כמו לייזר בעקירת דברים או אנשים שלא גורמים לי להרגיש טוב עם עצמי, אני רוצה להפסיק לעשות דברים שגורמים לי לחץ וחוסר שלווה.

כשאת מחליטה להפסיק לעשות דברים מסויימים, את פשוט מנתבת את האנרגיה שלך למקומות טובים יותר עבור עצמך.

כמו להפסיק לתת עצות ובמקום זה להקשיב,

כמו להפסיק לתת לעבודה להשתלט על החיים האישיים,

להפסיק להוסיף דברים ובמקום זה להתמקד בדברים שבאמת עובדים לך.

שאלה 5 – מה את הולכת להתחיל לעשות

משהו חדש שאת הולכת להתחיל לעשות.

לדוגמא: שנה שעברה כתבתי שאתחיל לעשות התעמלות ולא רק הליכות עם ריי הכלב החמוד שלי. ואני מתביישת לספר לך, אבל זה לא קרה.

עכשיו זה היופי בשיטת 7 השאלות.

במקום לספר לעצמך סיפורים, תביאי חמלה לדברים שתכננת ולא עשית, ותשאלי את עצמך בסקרנות אמיתית, למה זה לא קרה?

לעצמי אני יכולה לענות שהיתה לי מלא עבודה, שנסעתי להרצאות בכל רחבי הארץ ולא היה לי זמן,  אני שאפתנית וממלאת את עצמי בעבודה ועוד….

אבל הבדק בית הזה מאפשר לך להבין מאילו דברים את צריכה להיפטר, כמו מהדברים שלא עובדים, ואז להתמקד בדברים שעובדים לך.   

יכול להיות שאת אומרת "כן" ליותר מדי דברים (שאלת השיעורים), מה שאומר שאת אומרת "לא" לדברים החשובים, ואת רודפת אחרי הדבר הבא, במקום להיזכר בדבר האמיתי ולהתמקד בו.

אז המסקנה יכולה להיות: לעשות פחות, להתמקד בדברים שבאמת חשובים, לשים תזכורת ל-3-4 דברים שמשמחים אותך (בעבודה, במשפחה, בזוגיות, עם עצמך), ולא להישאב לכל שאר הדברים (כמו גלילה אינסופית ברשתות החברתיות (חוץ מהעמוד שלי…חחח), או לצפות בחדשות בלי הפסקה…

שאלה מס' 6 – מה את הולכת להמשיך לעשות בשנה הבאה

על אותו עקרון של שאלות 4 ו- 5. שאלי ותרשמי את הדברים ששמחו אותך, גרמו לך לסיפוק ואת רוצה להמשיך ולעשות אותם גם בשנה הבאה.

שאלה 7 – מה הצעד הראשון שאת הולכת לעשות עכשיו

מה הצעד הראשון שאת מחליטה לעשות כבר עכשיו, בעקבות הרשימות שהכנת לעצמך ב- 6 השאלות הקודמות.

מה הדבר האחד שאת יכולה לעשות כבר היום.

אם החלטת לבלות יותר עם ההורים, או לפגוש יותר חברים, או לשתול צמחים בגינה/מרפסת – תבדקי ביומן, תקבעי עם עצמך תאריך, תתכנני, ותתאמי את מה שצריך לתאם כדי להוציא את זה לפועל.

כי עכשיו, כשיש לך את

מפת הדרכים של מה את הולכת להתחיל לעשות,

מה את הולכת להפסיק לעשות,

מה את הולכת להמשיך לעשות, עכשיו שאת יכולה לראות מה מביא לך שמחה, מה למדת,

עכשיו שיש לך מודעות עצמית גדולה יותר,

יש לך את מפת הדרכים האישית, החכמה והמדוייקת להפליא שמובילה אותך לדברים הפשוטים שאת יכולה לעשות יותר מהם, הדברים שאת צריכה לעשות פחות מהם, שיעזרו לך ליצור את השנה הטובה ביותר בחייך.

הקסם הוא, שהתשובות לא נמצאות שם בחוץ, הן בתוכך.

ואני לא מדברת על הדברים הגדולים "אני הולכת לעשות מליון שקל השנה….".

מדובר על הדברים הקטנים שיחד יוצרים את התמונה הגדולה, אלה שביום יום את לא חושבת עליהם, כי הם קטנים, אבל את צריכה להמשיך לעשות אותם, או להתחיל לעשות, או להפסיק לעשות בגלל כל השיעורים שלמדת או הדרכים שבהן דברים לא הסתדרו השנה כי לא לקחת את הזמן להכין את עצמך להצלחה.