אהבה לבד לא תחזיק את הזוגיות שלכם.

שילוב שלה עם תיאום עמדות וחיבור רגשי – כן.

ההבדל בין אהבה לבדה לבין השילוב שלה עם תיאום עמדות וחיבור רגשי יכול להיות ההבדל בין מערכת יחסים מאושרת לבין מערכת יחסים לא מאושרת.

מהי אהבה?

יש לנו נטייה לחשוב על אהבה במושגים של רגש, של משהו שיש אותו או שאין אותו, כמו רהיט או טלוויזיה.

אבל אהבה היא גם פעולה.

רגש האהבה יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים רבות ושונות שאפשר לבטא אותו במילים, במעשים והתנהגויות.

היא כמובן הבסיס הראשוני וההכרחי לכל מערכת מערכת יחסים רומנטית, אבל אהבה במובן הרגשי של המילה, לא מספיקה כדי להחזיק מערכת יחסים משגשגת שתצלח את אתגרי החיים בשלום.

הפער הזה בין איך שבני הזוג שלנו מבטאים אהבה לבין שהאופן שבו אנחנו אוהבים לקבל אהבה יוצר אי התאמה.

ואי התאמה יוצרת מתחים, אי הבנות, עימותים, תחושה שלא מעריכים אותנו, לא מבינים, לא רואים אותנו – ומפה הדרך לריחוק ותחושת בדידות בזוגיות, קצרה מאוד.

כאן, בדיוק נכנס לתמונה ההבדל בין אהבה לבין תיאום עמדות וחיבור רגשי.

אז הנה כמה כלים מעשיים:

שאלות פתוחות

ד"ר ג'ון גוטמן, חוקר זוגיות מעל 50 שנה (והמוביל בתחום) מצא כי אחד המנבאים החזקים ביותר לאינטימיות מתמשכת הוא עד כמה בני הזוג נשארים מחוברים לעולמו הפנימי של האחר.

לשאת את בן הזוג בתודעתך, גם כשאתם בנפרד, הוא יסוד מרכזי בחיבור רגשי.

אתם מתקדמים יחד בחיים, לא חיים בקווים מקבילים.

ואחת הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת, היא על ידי שאלות פתוחות (עצה טובה לשימוש גם עם הילדים ובכל מערכת יחסים).

יש שאלות סגורות כמו:

איך היה לך היום בבית ספר/עבודה? .

התשובה על שאלה כזו יכולה להסתכם במילה אחת כמו "כיף", "מלחיץ", "מעייף"......

ובזה הסתיימה השיחה.

משאלה סגורה – אנחנו לא לומדים ולא מקבלים תמונה מעמיקה על מצבו האישי, הרגשי, הפנימי של האדם שאנחנו מדברים איתו.

לעומת זאת, שאלה פתוחה יכולה להיות:

“ספר/י לי על החלק הכי מלחיץ ביום שלך היום”

או

"מה היה החלק הכי משמעותי ביום שלך?"

או

"מה הדבר הכי משמח שקרה לך היום בבית הספר/גן?"

זו הזמנה פעילה לשיתוף חוויות, מחשבות ורגשות בונה חיבור ואמון.

הבעת הערכה

יש לנו נטיה לקבל את הדברים החיוביים כמובנים מאליהם.

אם בן הזוג שלך קם מוקדם יותר כדי להכין כריכים לילדים לבי"ס ובמקביל גם הביא לך כוס קפה למיטה, כדי שתוכלי להתפנק עוד כמה דקות – זו מחווה חיובית שראויה להערכה.

להביע את הערכתך בקול רם, בזמן אמת – היא אחד הכלים המהותיים לשמירה על מערכת יחסים בריאה ומאושרת.

קל לנו יותר, ליפול לדפוס שלילי שבו אנחנו שמים לב למה שלא נעשה (זה מדעי וקשור לפעולת המוח – הטייה שלילית).

אבל, אם אנחנו נקפיד ונחפש את החיובי (לא אומרת, להתעלם לגמרי מהשלילי, אבל לתת עדיפות לחיובי) – אתם תמצאו את החיובי ועליו יושם הדגש.

כאשר אנחנו משתפים הערכה וחמלה באופן קבוע, אנחנו יוצרים דינמיקה חיובית ומעגל משוב שנותן מוטיבציה לעוד ועוד חיוביות ביניכם.

הקרת תודה

אנחנו לא שמים לב לדברים הקטנים והטובים שקורים לנו במשך היום.

הקרת תודה מתחברת להבעת הערכה ושתיהן פונות למוח המתעתע שלנו ומלמדות אותו לראות את הטוב, את מה שיש, ולא רק את מה שאין.

הקרת תודה והבעת הערכה באופן הדדי מחזקת את החיבור הרגשי והקרבה ביניכם.

איתותים לחיבור

מחקריו של ד״ר ג’ון גוטמן מראים כי האופן שבו זוגות מגיבים ל“איתותים לחיבור” הוא מה שעשוי לקבוע אם מערכת היחסים תצליח או תיכשל. הוא אף מכנה אותן “היחידה הבסיסית של תקשורת רגשית”.

לא סתם קוראים לזה "איתות" – כי זו פניה מאוד עדינה לקבלת תשומת לב מבני הזוג שלנו.

היא יכולה להיות מילולית, לא מילולית או בדרך של מחווה פשוטה וקטנה.

זו הבעת רצון להתחבר בלי להכריז "אני רוצה להתחבר, שימי לב אלי!".

ילדים קטנים עושים את זה מצויין, אבל ככל שאנחנו מתבגרים, יש לנו קושי להכניס את עצמנו לעמדה פגיעה כזו.

איך נראות פניות לחיבור:

פניות מילוליות:

• רוצה לשתות איתי קפה?
• אמא שלי התקשרה היום.
• הבית של השכנים הוצע למכירה.
• איך אני נראה?
• ראית את הכתבה על…?

פניות לא מילוליות:

• מגע חיבתי: טפיחה, חיבוק, נשיקה, לחיצת יד משעשעת
• הבעות פנים: חיוך, נשיקה באוויר, פרצוף מצחיק
• מגע משחקי: דגדוג, ריקוד, דחיפה קלה
• מחוות שיתוף: פתיחת דלת, הצעת מקום ישיבה, הצבעה על עניין משותף
• קולות המזמינים אינטראקציה: צחוק, אנחה, קריאה קלה

והכי חשוב, איך אנחנו מגיבים לאיתות כזה, כי זה עושה את כל ההבדל:

יש 3 דרכים להגיב לאיתות

להרחבה אפשר לקרוא במאמר שלי בבלוג:
https://shulamit-p.co.il/bids-on-relationship/