יצאת פעם עם מישהו שהתלהבת ממנו, אפילו התאהבת, רק כדי שתמצאי את עצמך בדרך ללא מוצא?

במצב שכל פעם שאתם ביחד, את שואלת את עצמך "מה אנחנו?!!!!!"

מסתבר שיש פתרון לאיך תוכלי לגלות איך העתיד הזוגי שלכם ייראה, 

אפילו בתחילת היכרות – ולא, את לא צריכה להיות מגדת עתידות. 

אז איך להפסיק לבזבז זמן בדייטים שלא מובילים לשום מקום?

מה אנחנו רוצות? אהבה אמיתית, הדדית. 

אבל יש מלכודת, שכל כך הרבה נשים מוצלחות ומצליחות נופלות אליה, שגורמת לנו לבזבז את הזמן שלנו ולעולם לא למצוא את הדבר הזה שאנחנו באמת מחפשות – אהבה אמיתית, הדדית, שנכונה לנו. 

אחד הדברים הראשונים שאנחנו רוצות – זה להימנע מאנשים שמבזבזים לנו את הזמן. 

אז מה שנעשה, נחפש את הסימנים הגלויים, הבולטים לעין, שהם משקרים לגבי הכוונות העתידיות שלהם. 

אבל, מהניסיון שלי בחיים ובקליניקה, הבעיה היא לא השקרנים (שאותם קל לזהות), אלא הנמנעים. 

הגברים שנמנעים מלקיים את השיחה לאן היחסים שלכם הולכים. 

הנמנעים שלא רוצים לקלקל את הכיף שיש להם איתך, אם הם יגידו לך בכנות שהם לא רוצים מערכת יחסים מחייבת איתך, וימציאו לך כל מיני תירוצים כמו "למה צריך לדבר על זה? תזרמי, תהני".

ומבחינתך, הנמנעים הם האנשים הכי מסוכנים עבורך, את, שרוצה זוגיות מחייבת ובריאה. 

כי הם מתבססים על הפחד שלנו מלהפסיד את הסיכוי, שאולי הם יבינו בסופו של דבר, שנועדנו להיות יחד. 

הם מתבססים על הפחד שלנו מלדבר על הנושא, כי אז אולי האמת תתפוצץ לנו בפרצוף, ואז נפסיד את הסיכוי לזוגיות עם אותו אדם. 

כדי שהנמנעים ימשיכו ליהנות מהיחסים איתנו, הם צריכים לטנגו הזה עוד נמנעת – ולצערנו, אנחנו גם נמנעות. 

אז לפני שתגידי לי, "שולמית, מה פתאום אני נמנעת, אני ממש רוצה זוגיות".

אז אני אסביר:

לפעמים אנחנו כל כך רוצות, משהו, עד שנעשה הכל כדי לא לסכן את הסיכוי שזה יקרה, גם אם זה אומר להימנע מהשיחה שתוציא לאוויר העולם את האמת, שאין פה מערכת יחסים, ואין פה זוגיות כמו שאת רואה אותה. 

הגבר – לא רוצה שהסטטוס קוו ישתנה. 

ואת – מפחדת לגלות שהסטטוס קוו לא ישתנה.

תראי, כשאנחנו סוף כל סוף מוצאות מישהו שאנחנו מחבבות, שכיף לנו כשאנחנו יחד, שיש סקס מעולה, אתם מבלים, אפילו משוחחים בטלפון בתדירות מספקת עבורך – אנחנו שואלות את עצמנו – "למה להרוס את זה, עם שאלות מיותרות?" 

"למה להרוס את כל הכיף?"

"למה לחפור?"

אנחנו כמוהם, נמנעות – אבל מסיבות אחרות. 

אז הרצון שלנו למצוא מישהו למערכת יחסים מחייבת ובריאה – הופך לפגיעות הגדולה ביותר לנו. 

זו הופכת להיות הסיבה שאנחנו לא מדברות, הסיבה שאנחנו לא חושבות על עצמנו, הסיבה שאנחנו לא מדברות על מה אנחנו צריכות, ולא מציבות גבולות. 

ופה, את צריכה להיות אמיצה. 

הדבר הראשון – להיות באותה אנרגיה שאנחנו רוצים מהצד השני. 

תתארי לעצמך מצב כזה:

יצאת לדייט, היה אחלה, הוא אמר לך שהיה דייט נהדר והוא מחכה כבר להמשך, ואת מרגישה את הבטן מתכווצת, מין פרפרים כאלה וחושבת לעצמך "וואיי, אולי סוף כל סוף זה קורה"…. ואז עוברים 3-4 ימים והוא לא שולח הודעה, לא מתקשר – כלום. 

את שכבר דמיינת איך זה יכול להתפתח איתו, יושבת מאוכזבת, פגועה, לא מצליחה להבין מה קורה פה… ואת מקבלת החלטה שגם את יודעת לשחק, ולא יוזמת או שולחת הודעה (כי זה התפקיד שלו….)

וכשהוא סוף כל סוף שולח הודעה לאחר 4 ימים, את מחליטה "לייבש" אותו "וללמד אותו לקח" וגם אם את פנויה, וסתם יושבת על הספה ורואה חדשות, את לא עונה להודעה…. את מתנהגת כאילו לא ישבת 4 ימים והסתכלת בטלפון כל כמה דקות כדי לבדוק שלא פספסת ממנו הודעה או שיחה. 

הבעיה במצב הזה היא שאת משדרת את האנרגיה שלו – במקום לשדר את האנרגיה האמיתית שלך ואת האנרגיה שאת רוצה לקבל ממנו.

מה שאותו גבר מבין מזה שתעני לו אחרי 5-6 שעות "כי היית עסוקה" – שזה בסדר להיות לא עקבי, לא מתמיד, לא משקיע – ובתכלס, זה בדיוק ההיפך ממה שאת רוצה ממנו. 

אז איפה נכנס האומץ שלך?  – לא לשחק משחקים, ואפשר לקחת את היוזמה לידיים שלך – וכמה שעות לאחר הדייט, או למחרת בבוקר, את יכולה לשלוח הודעה "נהניתי איתך…" 

זה לא מוריד ממך. 

האמת? אם הוא באמת בעניין שלך, הוא ישמח וגם את מעבירה מסר ברור – זו התקשורת שאני מצפה לה. 

אנחנו צריכות לשאול את עצמנו – באיזו תדירות אני משדרת  את האנרגיה שאני רוצה לראות מהצד השני? ואם אני לא משדרת את זה, אז למה? 

סביר להניח שהתשובה היא "כי אני לא רוצה להיראות ולהיות כל כך פגיעה, כי אם אראה פגיעה, אולי הוא ידחה אותי ולא ירצה קשר איתי". 

וזו הבעיה הגדולה – אנחנו משקיעות יותר זמן ומחשבה בדאגה שידחו אותנו, מאשר להגדיר את הדינמיקה שאנחנו רוצות שתהיה במערכת היחסים העתידית שלנו. 

אנחנו מגיעות לדרך השנייה.

להיות אמיצה מספיק כדי לשאול שאלות קשות, כאלו שאנחנו מפחדות שלא נאהב את התשובה עליהן. 

אני חוזרת לאותה דוגמא של גבר שמוצא חן בעינייך, ואתם מתחילים לצאת, והכל ממש אחלה, אבל הוא לא עקבי ביצירת קשר, הוא מתקשר מתי שנוח לו, הוא קובע איתך מתי שנוח לו, וכשאתם ביחד את בשיא האושר שלך, אבל כשאתם לא יחד, את טרודה במחשבות – מה יהיה איתנו? אנחנו במערכת יחסים בלעדית? אפשר לקרוא לזה זוגיות? 

והוא כמו שכתבתי למעלה – נמנע מלשוחח על הנושאים האלה. 

את יודעת שלפעמים היחסים האלו מרגישים לך אחלה, אי הוודאות וחוסר הביטחון חודרים לכל תא בגוף שלך, והתסכול והמרמור שלך יוצאים החוצה, גם אם את חושבת שאת מצליחה להסתיר אותם. 

תשאלי את עצמך שאלה: "אני רוצה לקבל תשובות, אבל מפחדת לשאול את השאלה?". 

אם את עונה כן לשאלה הזו – נכנסת לתפקיד הנמנעת. 

מגיעות אלי לקליניקה נשים כמוך, מצליחות ומוצלחות בתחומים רבים, אבל הן מפחדות לשאול את השאלה הזו את הגבר שאיתו הן מתראות כרגע. 

והן שואלות אותי "איך אני אדע אם זו זוגיות או סתם…."  – ובתכלס, את השאלה הזו הן צריכות לשאול את הגבר שאיתו הן יוצאות, ורק אח"כ אולי לשאול אותי 

את בטח מכירה את זה, שאת יכולה לצאת עם מישהו חצי שנה, שנה ולא לדעת מה הסטטוס של מערכת היחסים שלכם – ובסוף שתישברי ותפוצצי הכל, הוא ישחק אותה כאילו לא ידע כלום. 

האמת, אם לא דיברת – איך ידע? אף אחד לא קורא מחשבות. 

אבל תדעי, שזו גם שיטה – הדרך שלו לשכנע את עצמו, שהוא סך הכל אחלה בן אדם, ולא היתה לו שום כוונה לפגוע…. למרות שהוא ידע טוב מאוד, שהוא נמנע למרות שהוא ידע מה טואטא מתחת לשטיח – החרדה שלך, הפגיעה שלך, התשוקה שלך.

אבל….

הם לעולם לא היו צריכים ללכת לשם ולהתמודד – כי את מעולם לא הלכת לשם. 

יש לך את הכוח, לקחת את השליטה על חיי האהבה שלך. 

לא משנה מה עברת בחיים הזוגיים שלך – העבר שלך, לא צריך להגדיר את העתיד שלך. 

יותר מהכל, אני רוצה שתצליחי בחיי האהבה שלך

אז כצעד ראשון, אני מזמינה אותך לקבוצת ווטסאפ שקטה, של נשים מדהימות כמוך (אני לא חופרת….)

סביבה קבוצתית תומכת, עם מסרים בעלי ערך, שמעלים את המוטיבציה במסע האישי והזוגי שלך, משפרת את הסיכויים שלך לעשות את השינוי ולהגיע לתוצאות שאת רוצה עבור עצמך.